ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
אחים יקרים ואהובים שתזכו לשנים טובות, בריאות ומלאות במילים טובות. חג הפסח מגיע אלינו בצעדי ענק. ההתחדשות ניכרת היטב דרך מראות הפריחה, הצבע הירוק ששוטף את ההרים והשדות וריחות הצמחים המלבלבים.
אומנם נראה שהטבע התעורר במלא הדרו, אבל השאלה הגדולה היא האם גם הלב שלנו הצטרף להתעוררות הזאת? האם גם אנחנו מרגישים ונראים כמו הטבע – יותר ערניים, שמחים, רעננים ויצירתיים? או שמא, מה שהיה הוא שיהיה!
אז למען האמת, ה’ סידר לנו תקופה בה נוכל לעלות טרמפ על האוטו הזה שנקרא “הטבע”, ונוכל להתחדש איתו יחד. ההתחדשות הזאת יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי:
- החלטות נועזות אך שקולות שנוכל לקחת.
- פיתוח כישרונות בכל תחום בדוק שה’ חנן אותנו – ולא היה לנו זמן או אומץ לפתח אותו.
- יציאה מארבע אמות של הסביבה המוכרת לנו כגון – מחשבות/תפיסות ודרך חיים שבאופן כללי תוקע אותנו שנים על אותה משבצת נעימה, מבלי לפרוס כנפיים אל עבר היכולות האמתיות שלי.
- היכולת לסלוח לעצמי ולאחרים על העבר ולהמשיך קדימה עם ראייה צלולה ומאמינה שה’ מוחל, סולח והכי חשוב אוהב אותי כבן יחידי שלו.
ועוד.. כל אחד כפי שהוא מבין את המילה התחדשות במסגרת חייו היהודיים שמעודדים את ההתחדשות הזאת לכתחילה.
אבל יש הסתייגות אחת!
שההתחדשות הזאת תוסיף טוב לא רק לך, אלא גם לסביבה שלך!
לא מדובר כאן בהתחדשות אינדיבידואליסטית המנותקת מהמשפחה או מהחברה! אלא אדרבא התחדשות שתרוממם אותך יחד עם המעגלים המשפחתיים והחברתיים שלך.
דוגמא נפלאה להתחדשות הזאת רואים דרך הספירה היהודית את החודש – ע”י הירח. הירח מתחיל להיראות כחרמש דק, ועם התקדמות הימים הוא מתמלא והולך, עד שבט”ו בחודש הירח מלא ומאיר במלוא זוהרו ואז שוב הולך ודועך עד לראש חודש הבא.
עם זה, יש בלוח היהודי מנגנון כיוון מתוחכם ביותר, שמבטיח כי גם עונות השנה יישמרו, וכי פסח לעולם יחול באביב וסוכות יחול בסתיו. את זאת אנחנו עושים על-פי הציווי “שמור את חודש האביב”, שמלמד כי עלינו להקפיד שחג-הפסח לעולם יחול באביב ולא ינדוד לתוך החורף.
כיוון זה של הלוח נעשה על-ידי הוספת עוד חודש אדר, אחת לשנתיים-שלוש, ובכך אנחנו מתקנים את הנסיגה שנוצרת בשנה רגילה, בגלל ההיצמדות לחודשי הירח.
התיקון הזה ע”י הוספה של חודש נוסף בא להורות, שההתחדשות לא באה על חשבון שינוי סדרי הטבע שה’ הורה לנו בתורה, ועל כן צריך לזכור את הכלל הבא.
ה’ מאוד רוצה שנתחדש ונגאל את הכוחות שהוא ברא בנו!
הרב ראובן ששון בהתאם לספרים הקדושים כותב שהגאולה היא באמת הופעת החידוש שיש לכל אדם בתוכו שטרם התגלה.
אך גם לגאולה גם יש כללים..
ומה קורה כאשר אין התחדשות? אז – אין התרעננות מהחיים, אין מחילה, אין עין טובה על עצמי ועל אחרים, אין הרגשה אמיתית שה’ רוצה את טובתי, אוהב אותי ומייחל מאוד מאוד שעם ישראל יגאל – ואני בתוכו בגאולה פרטית.
כתוצאה מהקיבעון הזה, מתרבות המחלוקות, הקטנוניות, הרגשת הקורבנות, מסכנות, האשמות, חרדות ודיכאונות. וכיצד כל אלה באים לידי ביטוי? נכון, על ידי לשון הרע..
אם מדברים על לשון הרע, ידוע שהעונש עליו הוא צרעת. חשוב להבין שאין דבר נוראי כמו המצורע! הרב ראובן ששון מביא את הגמרא בפסחים ס”ו, ב’, שלומדת על שלוש דרגות של טומאה, שכל דרגה צריכה לצאת מחוץ למחנה אחד. טמאי מתים צריכים לצאת חוץ למחנה שכינה, זבים וזבות צריכים לצאת חוץ למחנה לוויה, ואילו המצורע, הוא המסואב ביותר, צריך לצאת חוץ לשלוש המחנות. הוא נמצא במצב “בדד ישב מחוץ למחנה מושבו”.
אין דבר נורא יותר מלצאת מעם ישראל ולשבת בדד. זה מעיד על הטומאה החמורה של המצורע שהיא קשה יותר מטומאת מת וטומאת זב.
ראינו שחוסר ההתחדשות וגילוי כוחות החיים הטמונים בנו מביאים את האדם בסופו של דבר לדבר לשון הרע מה שמוביל אותו לצרעת – ולראשית התיקון ע”י שישב בדד מחוץ למחנה!
מה קורה לאדם שיושב לבד, בלי משפחתו, בלי טרדות היום יום, בלי עסקים וכו’? הוא מתחיל באופן טבעי לחשוב על חייו, מה עשה עד עכשיו ומה עליו לעשות מעתה לשנות את דרכו. אותה חשיבה עוברת לצורה של תפילה, חרטה, בקשת מחילה, ושיחה מאוד אינטימית עם ה’.
צריך להבין שהישיבה לבד יכולה להימשך גם שלושה שבועות! כאשר את השבוע האחרון הוא מעביר בתוך המחנה ללא משפחתו. במילים אחרות למצורע יש המון זמן איכות להעביר עם ה’ בדד! עד שמגלה את הפנימיות הטהורה שלו ואז חיצוניותו, שהתעוותה ע”י מילותיו המעוותות, חוזרת למקוריותה מחדש
לסיכום עד כאן ראינו שצרעת בא לאדם בעקבות לשון הרע כתוצאה מחוסר התחדשות אמיתית בחיים ע”פ דרך התורה.
הדבר שמוביל את המצורע לכל אורך התיקון, בנוסף לשלל פעולות שונות שהוא צריך לעשות, זה הישיבה לבד.
כתוצאה מההתנתקות החברתית הוא מתחבר באופן טבעי בתפילה אל עצמו אל ייעודו ואל תיקונו.
אחים יקרים, טמון כאן יסוד ענק לתיקון כללי לחטאים כולם רק אם נפנים את המסר בפשטות.
לכל תיקון יש צדדים טכניים שהתורה דורשת ועמוד שדרה שמלווה את התיקון. למצורע בתור הטמא המסואב ביותר, יש המון צדדים טכניים – בין היתר “וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב”. (ויקרא י”ד ב’-ד’). אבל עמוד השדרה שמלווה את התיקון מתבססת על ההתבודדות של המצורע בדרך לריפוי.
נתחיל במה שהתחלנו את הדבר תורה. באיזו תקופה אנחנו נמצאים היום? בתקופת האביב המסמלת יותר מכל את מידת ההתחדשות. בואו עכשיו נעשה היקש קטן, אם עיקר הריפוי של המצורע נעשה על ידי ההתבודדות והתבוננות שלו בזמן ישיבתו בדד מחוץ למחנה – למה שגם אנחנו לא נשתמש בכוח הריפוי הזה בעצמינו מבלי להיות מצורעים, ונתחדש באופן הכי עמוק ומתוק שאפשר – ע”י דיבור עם ה’?
בואו נקרא ונתחזק יחד מדבריו הנפלאים של רבינו נחמן שכתב על מעלת ההתבודדות בליקוטי מוהר”ן תנינא כ”ה:
“הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וּגְדוֹלָה מִן הַכּל. דְּהַיְנוּ לִקְבּעַ לוֹ עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַך, שֶׁיְּקָרְבוֹ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. (מורי ורבי הרב ארוש שליט”א לימד אותנו שגם חמש דקות ביום כהתחלה זה טוב מאוד..)
וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִסְתַּתְּמִין דְּבָרָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַך כְּלָל אַף עַל פִּי כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד דְּהַיְנוּ הַהֲכָנָה שֶׁהוּא מוּכָן וְעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַך וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר, אַך שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל זֶה בְּעַצְמוֹ גַם כֵּן טוֹב מְאֹד וְ גַם יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ יִצְעק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַך שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל כָּך, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר וִ יבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַך רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים שֶׁיַּחֲמל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו.
וְדַע, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְפֻרְסָמִים סִפְּרוּ שֶׁלּא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם, רַק (אלא) עַל יְדֵי הַנְהָגָה זוֹ וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ גּדֶל מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ, הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה
וְהוּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל,
כִּי כֻּלָּם יְכוֹלִים לִנְהג הַנְהָגָה זוֹ….”
אחרי שקראנו את הדברים הנפלאים והברורים כל כך של רבינו, שנזכה להתחיל לדבר כל יום רק חמש דקות ביום, כל אחד לפי עניינו צרתו, שמחתו ותודתו לה’! ובע”ה נזכה להתחדשות יומית גדולה ונקבל את פסח בחירות אמיתית! אמן כן יהי רצון!
שבת שלום!
ניסים אשכנזי מבית מדרש “באור פניך”, אלעזר בין חברון לירושלים.