כוחה של שתיקה

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה

השבת מברכין את חודש ניסן, מה שאומר שאנו זוכים להתקרב לחג הפסח.

אחד מהמרכיבים החשובים בחג הפסח הוא הדיבור. מובא בכתבי האר”י, ובעקבותיו – בספרי סוד וחסידות רבים, כי השם ‘פסח’, רומז לביטוי: ‘פה-סח’, בהקשר לגאולת הדיבור שהתרחשה ביציאת מצרים (ואין כאן מקומו להאריך). כמו כן, כידוע, עיקר מצות החג היא: “והגדת-לבנך”. אם כן ניתן לומר שבתקופה זו אנו פוגשים בכוחו ובמעלתו של הדיבור.

מאידך, בפרשתנו פרשת שמיני אנו פוגשים את מעלתה של השתיקה. לאחר מות שני בני אהרון משה רבנו מנחם את אהרן, ותגובתו של אהרון היא: “וַיִּדֹּם אַהֲרֹן”, וזכה על כך לשכר (יעויין רש”י).

אחת ממשימות חיינו היא לעמול על דיבורנו שיהיה נקי, נעים, מועיל ומכבד. כשאנו מדברים על המרחב הזוגי, על אחת כמה וכמה, שכן הדיבור והתקשורת בין בני הזוג  תופסים מקום נכבד ויקר בחייהם ומעצבים את הבית לטוב או למוטב.

אך נראה לי שישנן תובנות חשובות ומשמעותיות מאד שיש לדעת דווקא ביחס לשתיקה. שתיקה אינה בהכרח ביטוי של פסיביות או של חולשה. שתיקה עשויה להיות דבר עוצמתי ופועל, ואפרט:

יש מה שידוע כ’שתיקה רועמת’. כלומר, אמנם לא נאמרות מילים, אך השדר המובע מהאדם הוא שדר של תרעומת, של ביקורת, ופעמים רבות ישנן הבעות פנים ברורות המשקפות זאת. כמובן שהפעלת שתיקה זו במסגרת הזוגית אינה דבר בריא. משהו שמטריד או מעורר תרעומת – כדאי לשוחח עליו בניחותא וללבן את הדברים יחדיו.

מאידך, ישנה שתיקה של ‘קבלת הדין’, כלומר הכרה במציאות העומדת מול העיניים, וקבלתה בלב שלם, כפי שמסביר בעל הכתב והקבלה ביחס לשתיקתו של אהרון – “לשון סילוק המית הנפש וקבול הדבר בפשיטות נמרץ בלי ערעור ופקפוק…מגיד שבחו של אהרן שהיה שותק ברצון גמור שווה בדעתו בלי שום ערעור על המקרה שאירע לו”.

לענ”ד שתיקה זו מבטאת בגרות, מבט שלם ופרופורציוני על החיים, והכרה שיש ‘לעבוד עם מה שיש’ ולהתאים את עצמנו למציאות ולא לשקוע במחשבות של ‘אילו היה אחרת’, ותחושת פספוס. דבר זה פותח פתח לעבודה אמיתית וכנה במישור האישי וכמובן גם במישור הזוגי.

“רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר…סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה” (אבות ג’, י”ג). הגעה אל החכמה עוברת דרך השתיקה. מסביר הרב חרל”פ (בספרו ‘מי-מרום – ממעייני הישועה’): “במה שמשתיקים את חושי הדיבור והרצונות וכל יתר החושים, מפנים מקום לחכמה, הרודפת ומחפשת מקום שתשרה ותחול עליו, ועל ידי זה היא מופיעה ושורה עליו”. כלומר, אם נשתיק את ‘רעשי הרקע’ ולא נשקע בדיבור אינטואטיבי, נוכל להתחבר ולהחשף לעומק של חכמה שלא היינו ערים אליו עד כה.

כבני זוג, שתיקה מאפשרת – פעמים רבות – לחשוב ולהתבונן רגע מה בן הזוג אמר, מהו רצונו, מה המקום המתאים לי ומה המקום המתאים לו. זאת במקום להיות ‘נבהל להשיב’ ועסוק בכל עת בביטוי הרצון שלי והעמדה שלי ולהיות במין ‘מיגננה’.

שנזכה לקראת חג הפסח הקרוב לדעת לאזן את דיבורנו וגם לדעת לתת מקום לשתיקה ולפעולתה.