ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
אחים יקרים, בואו נצייד את חסידות חב”ד וברסלב איתנו ונצא לדרך לקראת שבת נעימה ושמחה. נתחיל ברשותכם עם הרב סלבטציקי (שליח חב”ד) והפעם עם חידה…
האם יכול להיות ששני דברים במציאות יהיו בדיוק באותה מידה או יתרחשו בדיוק באותו זמן? לדוגמא: האם יתכן ששני גדיים ייוולדו בדיוק באותו הרגע?
התשובה מופיעה במשנה במסכת בכורות פרק משנה ו’. על-פי התורה, ולד בכור זכר של בהמה טהורה ניתן לכהן. אם נולדו תאומים, הוולד שיצא ראשון יינתן לכהן. המשנה עוסקת במקרה נדיר ומיוחד שבו ראה האדם שני ראשים שיצאו בבת אחת בעת ההמלטה. במקרה כזה, האם שני הוולדות ילכו לכהן או רק אחד מהם?.
מה שבוחנים כאן זה האם אפשרי בכלים אנושיים לקבוע דין בין שני דברים שנראים שווים לגמרי.
מכריעים החכמים שיכולת הדיוק האנושית אינה מספיקה לצורך הכרעה הלכתית במצב הנ”ל, ולכן הסוגיה נידונה כספק הלכתי. במילים אחרות אי אפשר לדייק במציאות בו העין רואה משהו שקורה עם אותה מידה או קורה באותו הזמן.
שואלת הגמרא: אם אי אפשר להגיע לעולם הזה לדיוק גמור, איך אפשר לבנות את כלי המשכן במידות המדויקות שה’ ציווה?!
אם אתם שואלים איך הדברים קשורים לבניין המשכן אז ראינו בפרשיות תרומה- תצווה, הוראות מדויקות לבניית גוף וכלי המשכן. בנוסף ראינו תיאורים נפלאים כיצד אמורים בגדי הכוהנים להראות. בפרשיות ויקהל פקודי כאילו חוזרים על כל הנאמר בפרשיות הקודמות והקורא מהצד בוודאי שואל את עצמו, בשביל מה צריך כ- 400 פסוקים שיתארו לנו עבודת המשכן בחזרתיות כזאת?
הרבי מלובביץ’ מסביר, על יסוד דברי הירושלמי שפרשיות תרומה- תצווה עוסקות ב”משכן של מעלה” (הכוונה למשכן האידיאלי, המשורטט ע”י האדריכל הגדול, ה’ בכבודו בעצמו) ואילו ויקהל-פקודי עוסקות במשכן של “מטה” (הכוונה לביצוע המעשי ע”י האומנים אליאב בן אחיסמך ובצלאל בן אורי. כלומר לאופן שהמשכן מתממש במציאות בעולם המעשה).
עכשיו נבין את השאלה של הגמרא, אם אי אפשר להגיע לעולם הזה לדיוק גמור, איך אפשר לבנות את כלי המשכן במידות המדויקות שה’ ציווה?! אם זה יצא מילימטר פחות או מילימטר יותר, זה לא יהיה לפי מה שהתורה אמרה! לא נוכל להגשים באופן מדויק את התוכנית האלוקית. להזכיר לקוראים, שלימוד בגמרא נעשה ע”י דוגמאות דומות – ולא בהכרח מדויקות. אחר כך בסוגיה דנים עד כמה אפשר ללמוד ממקרה אחד למקרה שני. כלומר, כמה אפשר ללמוד מסוגיית הוולדות לעניין המשכן למשל.
התשובה לפי הגמרא היא:
שאם התורה בפרשת פקודי מזכירה את העובדה שבני ישראל בנו את המשכן “כאשר ציווה ה’ את משה” 19 פעם – למרות הידיעה שהמשכן לא יצא מדויק, כי הוא לא יכול לצאת מדויק, כי יש מוגבלות אנושית לדייק לפי חכמים – מלמד אותנו מה ה’ רוצה מאיתנו!
ומה הוא רוצה מאיתנו? שנהייה כנים, שנעשה את המיטב, נפתח את הכשרונות הטבעיים, נתאמץ! ואז נדע ש…
בשביל ה’, ההשתדלות שלנו זה
“כאשר ציווה ה'”
מי שלא מבין את זה, דרכו לעולם המריבות והחרדות מהיר מאוד. כאשר אדם שואף לעשות דבר באופן מושלם ולא מבין שיד ה’ מכוונת את כל העשייה שלו, אז אף פעם הוא לא יסתפק בתוצאות שהוא יקבל. תמיד אפשר לעשות יותר טוב, תמיד אפשר להצליח יותר אבל מה שהיה- היה. כרגע התוצאה שקיבלתי זה “כאשר ציווה ה'” – בהנחה שעשיתי מה שאני יכול לעשות בגבולות השליטה שלי.
שנזכה להבין וליישם, אכי”ר.
שבת שלום אחים יקרים.
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך”.