ענת לוברבום, יעוץ והכוונה להורים ומורים
אחת התופעות שאנחנו ההורים חסרי אונים בפניה היא התמכרות הילדים שלנו למסכים, במיוחד עכשיו בעידן הקורונה, בתקופה של בידודים, הילדים בורחים לשם כברירת מחדל.
אנחנו בכל מאודנו היינו רוצים לראות את הילד שלנו דבק באיזה ספר טוב או לומד או מכין ש.ב (בדמיוננו המרחיק לכת 😊) , אבל הוא בשלו, לא עוזב את המסך.
אנחנו עסוקים רבות בשאלה: איך אנחנו יכולים לגרום לילד שלנו לעזוב את המסך?
הרי ניסינו כבר הכל וכל ניסיון שלנו נכשל, ככל שאנחנו מנסים יותר להילחם בעניין המסכים המאבק מחמיר, הילד נאטם בפנינו עוד יותר והמאבק מחריף
אז איפה התשובה נמצאת?
התשובה נמצאת בטבע האדם
מהו טבע האדם?
טבע האדם להיות יעיל ומועיל לו ולסביבתו. תחשבו על עצמכם מתי אתם מרגישים טוב עם עצמכם? מחקרים רבים מראים שכאשר אדם נותן מעצמו לאחרים המוח שלו מפריש אוקסיטוצין וזה נותן לו תחושה טובה של סיפוק ומשמעות.
אז מה קורה פה, למה הילדים לנו מתגברים על הטבע הזה? ולא עוזרים בשמחה בבית ונותנים מעצמם (כפי שהיה צפוי כי זה הטבע) ופורשים לתוך עולם המסכים והופכים לזומבים בלתי יעילים
איך זה יכול להיות שהם מעדיפים את תחושת הריקנות וחוסר המעש מאשר תחושת היעילות והסיפוק
לכל אדם יש יצר טוב ורע, גם לילדים לנו.
הילדים שלנו דואגים להבליט לנו את היצר הרע שלהם ולהסתיר מאיתנו את היצר הטוב שלהם שחבוי בתוך תוכם .
היצר הטוב ללכת ע”פ טבע האדם קיים תמיד וטמון בתוכם ורק מחכה שנחשוף אותו
איך זה שהם מעדיפים את היצר הרע ע”פ שיתוף הפעולה
ההתמכרות למסכים יוצרת המון רגשות שלילים בקרב ההורים, מה שיוצר אצל הילדים באופן לא מודע עמדת כוח כיוון שהם מובילים את הורים להרגיש תחושות קשות. באופן לא מודע כל עוד הם המובילים הם לא יוותרו על זה בכל כך קלות.
אז מה עושים? איך חושפים אותו את הטבע הפשוט של הילדים להיות יעילים ומועילים ומורידים אותם מהמסכים ?
דבר ראשון צריך לדעת שהוא קיים. הידיעה מביאה איתה את האמונה שההתנהגות החיצונית והלא רצויה של הילד שלנו היא קליפה שמסתירה את האמת החבויה, כלומר במקרה הזה הקליפה היא הדבקות במסך.
דבר שני לחפש, ברגע שמאמינים ולא קונים את הקליפה החיצונית, לחפש את הטבע החבוי הזה אצל הילד כי מידי פעם הוא זורק לנו איזה עצם שמראה לנו את הטבע האמיתי שלו, וברגע שזה קורה יש להיאחז בזה ולחפש אחרי עוד רגעים כאלה. ככל שנחפש, נמצא יותר ויותר נקודות אור כאלה
דבר שלישי לחשוב עם עצמנו אילו רגשות שלילים ההתמכרות של הילד מעוררת בנו ולהבין שהילד מוביל אותנו לתחושות השליליות האלו. ברגע שהילד מוביל יש בידיו הרבה מאוד כוח שהוא לא יוותר עליו במהרה. כי לכאורה הוא קובע מה נרגיש ומה לא
כדי להשאיר את הכוח בידינו אנחנו צריכים לא להיות מובלים ע”י הילדים מבחינה רגשית. וכשזה קורה הילד חושף את הטבע שלו עוזב את ההתנהגות הלא רצויה כמו הדבקות במסך ופונה לדברים אחרים.
אשמח לשמוע אם המידע עזר לכם
ענת 0508712227