‘והיא חברתך ואשת בריתך’

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה

בפרשתנו, משה רבינו מוסר לעם ישראל את המצוות שנאמרו לו ע”י הקב”ה ובני ישראל מקבלים אותם עליהם – “כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ נַעֲשֶׂה” (שמות כ”ד, ג’).לאחר מכן מתקיים מעמד הברית הכולל הקמת מזבח ו-12 מצבות, הקרבת קרבנות ועוד. בסיום – “וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם” (שם פס’ ח’).

בדומה לקשר בין עם ישראל לקב”ה, זוג העומד תחת החופה כורתים ברית ביניהם. ננסה להעמיק מעט בעניינה של ברית זו.

המובן הפשטני של ‘ברית’ הוא מעין ‘הסכם’. כלומר, יצירת הקשר אינה אקט חד פעמי וכולל דיבורים בעלמא,  אלא הקשר מעוגן בהסכם קבוע ומחייב.

נעמיק יותר מזה – הרב קוק זצ”ל מסביר (מידות ראי”ה, ‘ברית’) שעניינה של ברית הוא להטמיע ערך ואידאל בנפשו של אדם, עד כדי שהוא יחיה אותו באופן טבעי ללא צורך בזירוזים וסייגים לשמירתו. כדוגמא הוא מביא את ערך החיים ומניעת שלילתם – רציחה, שערך זה מוטבע אצל כל אדם ישר.

בהקשר לנישואין, הרי שיש לנו להציב שאיפה שחיי הנישואין והקשר בין האיש לאשתו יהיו חיים בקרבם באופן טבעי, ברור ומוחש. נראה שככל שמודעים לברית זו, מזדהים עימה וחיים אותה, נבנית בין בני הזוג מערכת בריאה שמחה וזורמת ומצטמצמות מציאויות של מתחים, מריבות וכל שכן דברים חמורים של חוסר נאמנות ח”ו.

עוד יש לחדד, שכריתת הברית בין איש לאשתו אינה ככריתת ברית של שני זרים שהחליטו למסד, להסכים ואף להטמיע קשר טוב ביניהם. הברית בין איש לאשתו מוציאה אל הפועל באופן ממשי את השייכות הנשמתית שכבר קדמה מאז מקדם – “ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני” (גמרא סוטה ב’.).

ובספר מלאכי (ב’, י”ד) –  “והיא חברתך ואשת בריתך“, ומבאר הבן איש חי (בניהו): ‘חברתך’ – בעולם הנשמות טרם נולדת (זוהר ח”ג מ”ג ע”ב) ‘ואשת בריתך’ – בגוף בעולם הזה.

אם כן, ככל שנופיע יותר את הברית הזו, פחות נצטרך הסברים וחיזוקים ויותר ויותר נפעל במרחב הזוגי בדרך אוהבת, אחראית, זורמת, שמחה ורגועה.