ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
“והיה לך לאות על ידכה ולזיכרון בין עינך” שמות י”ג, ט’
זהו! זה קורה! עם ישראל יוצא ממצרים! אחרי מכת בכורות פרעה בכבודו ובעצמו מגיע למשה ואהרון ואומר להם “צאו מתוך עמי…”. כיצד קרה המהפך? ה’ הביא למצרים מכה נוראית בשם מכת בכורות בה מתו כל המצריים הבכורים מהמכובדים ביותר ועד האנשים הפשוטים ביותר, ואפילו הבהמות הבכורות מתו.
וכך, לאחר שנה שלמה של מכות שבאו בזו אחר זו – מכות ששינו את סדרי הטבע, מכות שהגיעו מהמים, מהעפר ומהאוויר, מכות של בעלי חיים, של מגפות, ושל תופעות טבע חריגות, מכות שפגעו והרסו כל רובד קיום במצרים, דומם, צומח, חי ומדבר – בני ישראל יוצאים סוף כל סוף ממצרים אל המדבר.
מתוך כל המסרים הרבים הנלמדים מיציאת מצרים, נתרכז במסר אחד מרכזי שאותו אסור בשום פנים לשכוח ואותו מברר הרמב”ן על הפסוק: “והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עינך כי בחוזק יד הוציאנו ה’ ממצרים” שמות י”ג, ט”ז. בהסבר פשוט ה’ מבקש שנזכור את יציאת מצרים כל יום ע”י התפילין של ראש ושל יד, אך מסר עמוק מזה מונח לפנינו.
הרמב”ן מלמד אותנו מה לזכור מיציאת מצרים. הוא מדגיש שה’ לא רוצה כל פעם מחדש לעשות נס. הוא כאילו אומר לכל אחד באופן פרטי: “תשמע, עכשיו אני מראה לך את הכל, איך אני שולט בעולם, ונמצא בכל מקום, והטבע נשלט רק על ידי. מכאן ואילך תבין לבד”. הקב”ה סומך עלינו שאנחנו חכמים ונבונים באופן שהוא יכול לעשות פעם אחת קטסטרופה לטבע, ומשם ואילך נבין לבד.
אומר הרב ראובן ששון שזה היסוד של כל התורה כולה! הקב”ה סומך עלינו שאנחנו על ידי עבודה עצמית של אמונה פנימית והתבוננות בסיפור יציאת מצרים, נחיה כל הזמן בתודעה שה’ מוביל את העולם בכל פרט ובפרט. והמצוות באות להזכיר לנו את זה בכל רגע ורגע. כיצד? על ידי תחילת הפרשה שאומרים אותה כל בוקר אחרי הנחת התפילין:
” וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהֹוָה אֶתְכֶם מִזֶּה..”
זכור את היום הזה! היום הזה שאתה מונח בו ממש! תהיה שליח נאמן של ה’ לגלות אותו בעולם, עם כל הקשיים שאתה חווה. תהיה מאנשי האמונה שלא מתבלבלים מהחדשות הרעות שבוקעות ממקלטי הרדיו ומכשירי הטלוויזיה. תהיה מאותם אנשים פשוטים אך בוטחים בה’ ולא בכל מני שליטים ומנהיגים שעומדים בגאווה מול ה’ ונגד עמו.
חייבים להזכיר לעצמינו שהאור הגדול של יציאת מצרים ספוג בעצמות שלנו. ועל כן, נעצור כמה שניות לפני הנחת התפילין ונתבונן בהן. נשים לב למה שהן באות ללמד אותנו. הן קוראות לנו לצאת לחרות עולם!
אנחנו צריכים לומר בפה מלא ובאמונה שלימה:
“ה’ סומך עלי, הוא יכול עכשיו להפיל את כל אויבי הרוחניים והגשמיים. הוא יכול במכה אחת לסגור את כל החובות שלי, להביא לשלום בית נפלא, ילדים בריאים ויראי שמיים. ה’ יכול בשנייה אחת למצוא את הזיווג שלי! אבל ה’ לא בוחר בדרך הקלה והמהירה, ללא עבודה מצדי, אלא הוא סומך עלי! הוא רוצה שאדע בעצמי שאין עוד מלבדו. וכשאדע את זה בוודאות, ממילא הוא יהיה נוכח במציאות שלי ותשרה עלי ברכה רווחה והצלחה בכל מעשה ידי – שהרי עצם האמונה בטוב ה’ ובהשגחת ה’ עלי, היא הגאולה בעצמה!!”
הכל תלוי בי – באמונה שלי בה’ יתברך!
לאחר יציאת מצרים ה’ העביר את ההתגלות שלו ממצב של פעולה ישירה שלו, אל תודעת החיים שלנו,
וההתגלות שלו מותנית בדרגת האמונה שלנו.
שנזכה!
שבת שלום ומבורך!
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך”.