מפרה או מפריע?

הרב עומר שפס, יועץ זוגי ורב משיב במכון פוע”ה

“אוף! כשאני מחפשת פעילות זוגית נחמדה לנו, אני מחפשת טיול בטבע, ציור ואמנות. אבל לבעלי זה בכלל לא מדבר! הוא רוצה רק לשבת בבית או במקום סגור כמו בית קפה, ולדבר. ובכלל, אנחנו שונים בכל כך הרבה דברים, מי אמר שבכלל היינו נועדים זה לזה? אפשר עם הבדלים כאלה לבנות משהו ביחד בכלל??”.

שאלות ותהיות מסוג זה נשמעות מזוגות, חדשים לבקרים.

מה נשיב לזוגות אלו?

אז קודם כל, כבר מיסוד הבריאה מצאנו חיבור בין דברים מנוגדים מאד – אש ומים.
בבריאת העולם נאמר שהקב”ה קרא לרקיע ‘שמיים’ (בראשית א’, ח’). כתב על כך רש”י: “שא מים, שם מים, אש ומים, שערבן זה בזה ועשה מהם שמים”.

המשך הדבר, בפרשתנו פרשת וארא, במכה השביעית – ‘מַכַּת בָּרָד’. מכה זו התאפיינה גם היא בחיבור בין איש למים – “אש מתלקחת בתוך הברד” (שמות ט’, כ”ד) – “ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם” (רש”י ע”פ המדרש).

ניתן לומר שכשיש חיבור מתוך מטרה משותפת אידאליסטית – ‘לעשות רצון קונם’, ניתן לבנות יחד גם בעזרת הפכים.

ובענייננו: אם אין מטרה נעלה, וחיים רק כדי ‘לחיות את החיים’ באופן חומרני – ההבדלים וההפכים עלולים להיות לרועץ, כיוון שכל אחד נעשה שקוע בצרכיו האישיים.

אך בית הנבנה על ערכים של תורה ומוסר, של עשיית רצון הבורא – יוכל להיבנות גם בין בני זוג המנוגדים באופיים ותכונותיהם.

יתירה מכך:

יש לומר שאדרבא, דווקא בעזרת ההפכים יוכלו – פעמים רבות –  לבנות בניין איתן ואיכותי. מהבדלים ומהפכים יכולה להגיע הפרייה הדדית מופלאה, כל צד יכול לתת את ברכתו ויתרונותיו, ולהעשיר את המרחב הזוגי.

ניתן לומר שהבדלים והפכים יכולים להפרות, או להפריע:

אם מתייחסים להבדלים כדבר מעשיר ומבורך ונפתחים אל עבר עולמו של בן הזוג ומזהים את היופי והברכה שבו – יכולה להיות הפרייה.

אך אם מתייחסים להבדלים כדבר מעיק וכובל – אכן תהיה הפרעה ולא הפרייה…