ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
“וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'” שמות ו, ב.
הדברים נכתבים לעילוי נשמת מורי ורבי הרב אלישע ושליצקי ז”ל שנפטר השבוע והוא רק בן 64. ממנו קיבלתי מנות רבות של אהבת ישראל ומשמעות עמוקה למילה פשטות, עוז וענווה. יהיה זכרו ברוך.
שליחותו הראשונה של משה רבינו נכשלה! פרעה הגביר את העבודות על עם ישראל, האור לא נראה בקצה המנהרה. האם מעתה תהליך הגאולה עובר לידי ה’ בעצמו ומשה ר’ רק יראה איך הכול נעשה, או שעדיין עומד משה בתוקף תפקידו להמשיך להבא בשליחויות הנוספות?
כאן בפרשה מגיע הדיבור הנוכחי אל משה להשלים את העניין האמור. אתה תמשיך את שליחותך! אתה תהיה הדובר תמיד בשם ה’! גם לישראל וגם לפרעה. אך ראשית יש שלושה עניינים חשובים העומדים ביסוד הגאולה אשר עליך לדעת וגם למסור לישראל בשמי. הראשון, יהיה שינוי בהנהגה האלוקית שיתבטא בשינוי שם ה’ משם א-ל שדי ל שם הויה. שתיים, אני מבטיח בזכות ההבטחה שהבטחתי לאבות לגאול את ישראל ממצרים ושלוש אני מכריז על זמן הגאולה מעכשיו.
ברשתוכם נתרכז בנקודה הראשונה בה ה’ אומר שמהלכי הגאולה הבאים, יתנהלו תחת הנהגה אלוקית חדשה, עליונה יותר הבאה ממידת ה”הויה” שהיא הנהגה ניסית מובהקת וגלויה. זאת בשונה מההנהגה הניסית הנסתרת המתגלה בתוך הטבע המופיעה בשם א-ל שדי, שאמר לעולמו די.
בשלב הזה אמורים לומר – תודה לה’! העיקר שהוא גואל אותנו. מה זה משנה מה השם של ה’? כיצד שינוי שם ה’ בא להורות על שינוי בהנהגה? ואם כבר בשמות עסקינן, מה תפקידו של שם בכלל, גם במישור הפרטי הווי אומר אישיות/שליחות וכו’?
ברשותכם נצא לדרך ונצרף את רבינו, הרב ראובן ששון שליט”א שייקח אותנו בבטחה במהלך העמוק הזה שנקרא – “לדעת את השם שלי”. ומה עם רבי נחמן? פתחו תורה כ”א בליקוטי מוהר”ן ועקבו אחר המהלך הנוכחי מבפנים.
בואו ניזכר בשם הספר הנוכחי שלנו – שמות! שם מנהיג ישראל משה, בהיפוך אותיות השם. אבל עוד קודם בספר בראשית אברם הפך לאברהם, שרי לשרה. כל אחד משמות בני רחל, ליאה והפילגשות נקראים ע”פ סדר ומשמעות מסויימת. יעקוב מבקש לדעת את שם המלאך שנלחם עימו במעבר יבוק. מצרפים ליעקב אבינו את השם ישראל. בפרשת ויחי השבטים מתברכים מפי יעקב בין היתר ע”פ מהות השמות שלהם. חוזרים לספר שמות. בפרשה הקודמת ה’ מתגלה למשה רבינו בשם אלוקי אביך, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב.
כמה פסוקים קדימה משה רבינו שואל את ה’, כאשר בני ישראל ישאלו אותי מה שמך, מה להשיב להם? בהמשך פרעה אומר לא ידעתי את השם ולכן לא אשלחם. הלאה, במעמד הר סיני אומר לנו ה’, אני ה’ (אני, הוא השם שלי) אלוקיך (האלוקים שלך). בהמשך לאחר בנין המשכן, אחד השיאים הגדולים זה כתיבת שמות בני ישראל על חושן המשפט . ונשא אהרון את שמות בני ישראל – היכן? על ליבו ממש. ועוד ועוד. מה קורה פה חברים? מה ההתעסקות הקדושה הזאת סביב שמות באה ללמד אותנו?
נקודת יסוד: אם השם בגלות, (לא השם יתברך, אלא השם שמתאר אדם או הנהגה אלוקית בגלות) אז בעל השם קרי בן אדם/הנהגה בגלות, ואם השם לא בגלות, אז הוא גאולי לגמרי.
כדי להבין מה זה שם צריך להסתכל בצורה רחבה יותר על האדם. לאדם יש חוכמה, מראה, כינויים, תכונות. אבל מי זה האדם? האם האדם הוא מחסן של נתונים? כלול מחוכמה, מעשים, כישרונות, גמישות ונוקשות? לא! זה לא הבן אדם. כל אלה באים לבטא חיצונית את העצמיות/פנימיות שלו – את נקודת המשמעות שלו בחיים, את הנשמה שלו.
כשאני אומר אני למה אני מתכוון? לצבע עיניים? לגובה או לחוכמה שלי? למה אני מתכוון? אני מדבר על שורש ונקודת העצמיות שלי. את העצמיות שלי אי אפשר לתפוס, קל וחומר את של אחרים, למה? כי האני שלי הוא ניצוץ אלוקי.
אז א. יש את הצד החיצוני שבאדם ב. האני שלו, כלומר העצמיות שלו וג. השם שלו! מה מיוחד בשם? השם הוא נקודת ההשקה בין העצמיות לחלק החיצוני שלי.
כשאתה קורא למישהו היי אתה! גבוה! בלונדיני! חמודי! אתה לא נוגע בלב שלו. אבל כשאתה אומר לו מוישה! הפנימיות של האדם פונה אליך. איך זה קורה?
מצד אחד השם שלי הוא לא אחד מהכישרונות או גוון מהאישיות שלי. מצד שני הוא נוגע בעצמיות שלי. כאשר אני מבטא את השם שלי, האני הפנימי מתגלה בפועל. כל העצמיות שלי מופיע בו. לכן שמות ה’, למרות שהם לכאורה רק אותיות, מתקדשים. למה? כי הם מביעים את הצדדים השונים והעמוקים בהנהגה האלוקית.
לפי זה, מיהו אדם בן חורין? זה אדם שמממש את השם שלו – כי השם שלו מבטא את העצמיות שלו. לעומת זאת, עבד מממש את רצונם של אנשים אחרים ובאופן ישיר גם את הפנימיות שלהם. יש שני סוגי שיעבוד, הראשון שיעבוד חיצוני ע”י אדם או קהילה, והשני שיעבוד פנימי, שהוא מחוק מבפנים, כל כולו מנסה להרשים אנשים אחרים. מנסה לחקות אנשים אחרים. ואז השם שלו, החיבור לעצמיות שלו מחוק!
אומר הרב קוק זצ”ל באורות הקודש ח”ב עמ’ קל”ט: “ויש אשר הקשבתו היא כל כך מפולשה (מבולבלת, חלשה), עד שאובד הוא את הריכוז העצמי, יודע הוא שמות רבים, רק את שמו שכח, ולא ידע” הוא מקשיב לכולם! חוץ מלעצמו. הוא יודע שמות רבים, מנסה לרצות ולחיות את החיים של כולם אבל רק את שמו שכח ולא ידע!
אנחנו חשופים היום להמון מידע ולמנגינות חיצוניות, אך באמת כל אחד נולד עם המנגינה שהיא רק שלו. בוקסות ענקיות של אחרים בפרט, ושל החברה בכלל גורם לניגון האישי שלנו להישאר עמום בין מיתרי הקול של הנשמה. זה יכול לקרות לאדם שחי באופן מאוד אינטנסיבי ותוסס אבל מה לעשות? הוא לא במקומו, הוא לא יודע את שמו. נסחף אחרי עולמות של אנשים אחרים.
אחים יקרים, זה נקרא גלות! הגלות הוא של השם!
אם אדם יודע מה מגמת חייו, את שמו, ומה הניגון שלו, אף אחד לא יכול ל לשעבד אותו. גם לבן חורין יש אתגרים אבל אם אתה יודע מה מגמת חייך, אז אתה לוקח כל קושי לתנופה בעבודת ה’! הנאצים ימ”ש מחקו את הזהות שלנו – את השמות שלנו ובמקום קעקעו לנו בעור מספרים. אתה יכול להיות כשרוני מאוד אבל בלי שם אתה כלום. אם לא יודעים את שמך אז אתה כאילו לא נמצא!
היום לעומת זאת אין סוהר חיצוני! האדם הוא האסיר וסוהר של עצמו. אנחנו חיים בעולם של רשתות – רשת אינטרנט, רשת חברתית, עסקית ועוד. אנחנו כבולים ברשתות. כמה צפיות ולייקים יש לו. זאת בעיה עולמית לא רק יהודית.
משה רבינו – “השם”, בהיפוך אותיות! אדם שכולו משדר את המהות שלו!! שואל לשם ה’! עם ישראל שמע עליך מהאבות, זה עובר במסורת אבל אנחנו מחפשים את הנקודה העצמית שלך הקב”ה! את אותו שם שינהיג אותנו בתהליך הגאולה. את א-ל שדי אנחנו יודעים אבל כדי להיגאל צריך הנהגה אחרת.
איפה משה ר’ שואל את זה? על הר חורב במעמד הסנה. איפה אנחנו מקבלים את התשובה שוב על הר חורב במעמד קבלת התורה. הפעם כעם חופשי, כי רק עם חופשי יכול לשמוע את הדברה הראשונה “אני ה’ אלוקיכם”! עכשיו שאתם בני חורין, אני יכול להיוודע לכם בשם הוויה, בגילוי שמבטא את הקשר הפנימי ביני לבינכם. סוד שם הויה אומנם מתגלה על הר סיני אבל הנהגת הויה כבר מופיע בפרשתנו. הגאולה “מתבשלת” ע”י שינוי שם ה’ ומכשירה את היציאה ממצרים.
בזכות מה העם נגאל? אחד מהדברים שמציינים חז”ל זה בגלל שלא שינו את שמם! את מהותם הפנימית, גם כשהיו עבדים חיצונית הם שמרו את עצמם נאמנים לעצמיותם.
יהי רצון שנזכה להיות נאמנים לשם שלנו. קודם כל נאמנים לשם הכללי, בני ישראל. כל אחד הוא ישראלי! בפנימיותו כל אחד הוא שר א-ל! ניצוץ אלוקי מהלך, וזה מחייב ע”י תורה ומצוות ואחריות רבה לסביבתו. בנוסף לכולנו שמות פרטיים שהולכים ומתבררים עם תיקון המידות, עמל, נפילות וקימות מחדש.
לא נחפש קיצורי דרך – כי אין. שקרנים שיורו לכם את הדרך ע”י כוכבים ומזלות יש הרבה, אבל מי שרוצה לממש את שמו באמת יצטרך הרבה אמונה ואהבת ה’ בדרך ע”י לימוד, דיבוק חברים וחברה שתעודד את החיפוש הזה בשמחה! אז אחים כמו תמיד, רק ביחד ננצח!
באהבה רבה,
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך” באלעזר – בין חברון לירושלים.