ניסים אשכנזי, פסיכותרפיסט לכאב פיזי ורגשי. מייסד בית מדרש “באור פניך”
“וירא מלאך ה’ אליו בלבת אש” שמות ג’, ב
בשעה טובה מתחילים את ספר שמות. יהי רצון שנזכה לדלות מתורתנו הקדושה ובעצות הצדיקים דרך ישרה בעבודת ה’. דרך שתתאים לנו ולמשפחתנו כדי שנוכל להוציא את השליחות עבורה הגענו לעולם הזה בשמחה.
המצב, עם ישראל עמוק בגלות מצרים. פרעה מכביד עלינו את העבודה והימים בהם אבותינו התהלכו כבני חורין נראים כחלום רחוק. מתוך הסבל והייסורים הנוראים נולד המושיע של ישראל, ממש בתוך ביתו של האכזר באדם, פרעה.
התורה מרחיבה בתיאורו את אופיו של מנהיג ישראל כאדם מלא באכפתיות, צדק ורגישות לסביבתו – “וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו”. כאשר משה רבינו מגיע לגיל שיש בו דעת כמו שאומר הרמב”ן, הוא מזהה בעיות, ויוצא אל אחיו. כיצד ידע שהם אחיו? לפי הרמב”ן כי היגידו לו, ולפי רש”י שקלסתר פניו היה דומה להם – הבין שהוא שייך לאותם עבדים. מה הוא רואה באותה יציאה? הוא רואה סבל כללי של עם שלם, וסבל פרטי של איש אחד מוכה, גם כאשר היכה המצרי את היהודי וגם כאשר אח”כ יהודי היכה יהודי אחר. זאת יכולת של מנהיג אמיתי להבין מהלך כללי מבלי להתעלם מצרת היחיד.
בעקבות הריגתו את האיש המצרי, משה רבינו בורח למדין. וגם שם בתור פליט האכפתיות שלו לא נותנת לו מנוח. הוא רואה את בנות כהן מדין שהתחילו כבר להשקות את צאנם, והנה הרועים מנסים לגרש אותן. משה רבינו לא יכול לסבול זאת, הוא נאבק ברועים ומושיע אותן מדיהם. ולבסוף הדרך שבה משה ר’ מגיע למקום של התגלות קול ה’ בסנה הבוער – על ידי שברח לו כבשה אחת מהעדר. כמה חשוב היה לו להחזירה בבטחה חזרה.
שאלה מתבקשת, אם משה רבינו עבר את מבחן המנהיגות בהצלחה, עובדה שאכפת לו מהכלל ומהפרט ואפילו מחיה שהולכת לאיבוד – למה ה’ מתגלה אליו באופן כה מצומצם על ידי סנה בוער? למה לא להראות לו מראות אלוקיים בקולות ומראות מרשימים יותר? סוף סוף הוא הולך להיות מעורב במהלך חייו עם ניסים אדירים כגון עשרת המכות, קריעת ים סוף והשיא בו יעלה על הר סיני שם הוא יתעלה מעל המלאכים ויוריד תורה משמיים כפשוטו!!?
כותב רבי נחמן כלל רוחני העונה על השאלה ונותן פרספקטיבה על כל מני החלטות ומהלכים שלנו בחיים בתחום הזוגיות, חינוך ילדים, פרנסה ועוד. הדבר נכון גם למהלכים הכללים שקורים בעולם. כך הוא כותב:
“השגות אלוקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים, כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול (כינוי לרעיונות גדולים ומופשטים) כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון (כינוי להבנה קונקרטית ופרקטית), כמו המלמד כשרוצה להסביר שכל גדול לתלמיד, הוא מציע לו מתחילה הקדמות ושכליות (הסברים) קטנים. שעל ידי זה יוכל להבין את המכוון שהוא שכל עליון וגדול.
וזה בחינת הבת עין דהיינו השחור שבעין (רבינו מתכוון לאישון שבעין) שהוא מצמצם וכולל בעצמו כל הדברים הגדולים העומדים לנגדו (ממש כמו שאנחנו נחשפים לאור חזק, האישונים מצטמצמים כדי שנוכל לקלוט את האור).
כגון כשהר גדול עומד לפניו אז נגבל כל ההר בתוכו (בתוך האישון – על ידי שהתמונה מועברת דרך האישון אל המוח). ועל ידי זה רואים ומשיגין הדבר שרואים.
כמו כן הוא בהשגות אלוקות שהם שכל והשגות גדולים מאוד שאי אפשר להשיגם, כי אם על ידי השכל התחתון שהוא מצמצם ומגביל את השכל העליון.
וזהו “וירא אליו מלאך ה’ בלבת אש”, שהשם יתברך כשרצה להלביש למשה השגות אלוקות הלביש לו אותם בשכל תחתון מבחינת בת עין (בת עין – רבינו משתמש במושג מתיקוני הזוהר וגם כפשוטו כמו שהבנו עד עכשיו, האישון). ע”פ תורה ל’.
מה אומר כאן רבינו למעשה? הוא אומר שיש קצב לכל דבר. גם שהקצב והמנגינה הפנימית של כל אחד שונה מחברתה, יש מכנה משותף לכולם וזה ההדרגתיות בגילוי ה’ בבריאה. עדות להדרגתיות נראית בברור ע”פ מהלך בריאת העולם: “כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם וכנגד עשר ספירות בלימה וכנגד עשרה דורות מאדם ועד נח וכנגד עשרה דורות מנח ועד אברהם וכנגד עשרת הדברות וכנגד עשרה שליטים שבאדם וכנגד עשרה תולדות שבתורה וכנגד עשרה נסים שנעשו לאבותינו במצרים ועשרה נסים על הים וכנגד עשרה בריתות האמורות בפרשת מילה” (במדבר רבה, י”ד, י”א).
ומה אנחנו לומדים מזה כל אחד בחייו הוא?
יש לנו רצון עז להצליח בכל דבר. להיות הזוג המוצלח ביותר, ההורים הטובים ביותר, להתפרנס כמה שיותר, ללמוד כמה שיותר דברים, להגשים כמה שיותר חלומות והרשימה ארוכה. את האמת, למי יש זמן לחכות עד שכל זה יקרה? אנחנו רוצים מיד הכול כאן ועכשיו. להיות חלק מתהליך ארוך יכול להיות מאוד מתסכל. עד שרואים תוצאות אפשר להתייאש. כמה כוחות נפש צריך מבלי לראות את הסוף באופק.
מבטיחים לך קידום רק אחרי שיהיה לך ניסיון, אומרים לך שזוגיות זה עניין של לימוד וזה לוקח זמן להבין, בחינוך הילדים צריך המון סבלנות ולכן אומרים שבסוף רק תהנה מהם, ממליצים תסיים רק את הסטג’ ותתחיל לחיות נורמלי.
רבינו אומר תחשב מסלול מחדש! שפע שבא מהר מאוד יכול להפך לפשע, אם אין הבנה של חשיבות התהליך. לכל בריה יש שכל עליון – רעיונות גדולים שעומדים מעליו. הוא מרגיש את זה, הוא יודע שאם יהיה לו את המשאבים המתאימים הוא יצליח.
העולם מלמד אותו להשיג כמה שיותר ממון, קידום, הערכה וכבוד, אך באמת מה המשאב העיקרי שלו להצלחה? היכולת להוריד רעיונות גדולים כאן לארץ בצורה הדרגתית ומעשית כאחד. לא עומדים עם סטופר על השעון ובוחנים את ה’ מתי זה יקרה. מתפללים? כן. עובדים? כן. עכשיו מאמינים שיש קצב אלוקי מנצח, הדרגתי – מותאם אליך ממש באופן מדויק. אם תדחק את השעה, השעה תדחק אותך. כלומר לא מאלצים את הזמן האלוקי בנפש לחוצה וכועסת שיקרו דברים. אלא, מפעילים סטופר פנימי ונשארים נאמנים אליו ע”פ הכללים שאמרנו.
יהי רצון שנחייה מצד אחד בנחת מתוך אמונה בבורא עולם שאוהב את בניו אהבת עולם. ומצד שני שנשתדל תמיד לעשות את המוטל עלינו בהדרגתיות ובתכנון נכון ומתך כך נחיה בשלווה עם קצב אישי בריא יציב והכי חשוב שמח!
באהבה רבה,
ניסים אשכנזי, בית מדרש “באור פניך” באלעזר – בין חברון לירושלים.