ענת לוברבום, יעוץ והכוונה להורים ומורים
זוהי שאלה שכל הורה רוצה עליה תשובה.
קודם נראה מה קורה בפועל ומה מקובל לחשוב כיום על חינוך:
כשילד עושה מעשה שאינו ראוי אנחנו מרגישים כי מחובתנו להוכיח אתו על מעשיו או להעניש אותו. אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לוודא הילד ידע שמה שעשה אינו ראוי. שהרי אם לא נגיד לו, איך הוא ידע שעשה משהו לא טוב.
וכך פעם אחר פעם. אנחנו מוצאים את עצמנו נואמים נאומים שלמים לאוזניים ערלות.
זה לא מונע מאיתנו לחזור על עניין זה שוב ושוב. וכל פעם מחדש להיכנס ללופ הזה שהילד עושה מעשה לא טוב מקבל תוכחה/ עונש.
נקודה למחשבה: אם התוכחות והעונשים היו עוזרים לא היו לנו בעיות, כי הם היו עוזרים כבר בפעם הראשונה שהיינו משתמשים בהם, בכל זאת אנחנו מוצאים את עצמנו כל פעם מחדש בלופ הזה.
אז איך בכל זאת מעודדים ילדים לדבוק בהתנהגות טובה ולהתרחק מההתנהגות הרעה?
בספר דברים נכתב: “ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע”. הכל קיים בעולם, טוב ורע, ואין טוב ללא רע ורע ללא טוב. טוב ורע הם מושגים יחסיים. השאלה במה בוחרים להתמקד. מה שנתמקד בו, יגדל ויתרבה ויהיה חלק בלתי נפרד מחיינו.
כשאנחנו מוכיחים את הילדים על התנהגות רעה אנחנו נותנים דגש על התנהגות זו וזה מוביל אותנו לראות ולהוכיח את הילד על עוד התנהגות רעה וכן הלאה… עד שזה הופך לכדור שלג מפלצתי.
לדוגמא: ילד ששופך כוס שוקו ואז מפיל משהו שהיה על השולחן ואז הורס עוד משהו על דרך ואנחנו יוצאים מדעתנו: “איזה נזק הילד הזה”
כשאנחנו שמים דגש על הדברים טובים שבילד, מאתגר ככל שיהיה, אנחנו רואים בו נקודות אור, אז הילד כבר לא מצייר בעיננו ככזה…”נזק”, “לא יוצלח” וכו’. התדמית הרעה נשברת כי אנחנו נותנים מקום לתדמית אחרת, טובה יותר, ככל שנשפוך אור על הדברים הטובים התדמית הטובה תלך ותגדל והתדמית הרעה תלך ותקטן עד שתעלם לגמרי כיוון שאנחנו לא נותנים לה מקום.
ואם גם לכם נמאס מלהגיד כל דבר אלף פעם ומעונשים וברוח החג מתחשק לכם להכניס הרבה אור הביתה, קחו משימה לשבוע הקרוב: הכינו רשימה של דברים טובים על הילד שהכי מאתגר אתכם
אשמח לדעת איך היה לכם ענת 0508712227